• כל האישומים בתיק 4000 קרו לכאורה בתקופה של 4 שנים: 2013-2016. לכן, כל מה שמספרים לכם מחוץ לתקופה זו פשוט לא רלוונטי לתיק (מגנומטרים למשל ב-2017, או הערות ארסיות של חפץ על שנת 2010...)
   

• לאורך כל התקופה הזו וואלה הוא אתר עוין לנתניהו. גם על פי עד המדינה מספר 1 (ניר חפץ) וכמובן שגם על פי מה שהראינו בפרויקט ה-315.
   

• וואלה הוא אתר זניח עבור בנימין נתניהו. בוודאי ובוודאי ברוב המכריע של התקופה בין מערכות הבחירות.
   

• בחצי הראשון של התקופה, כאשר אבי ברגר הוא מנכ"ל משרד התקשורת, וגלעד ארדן שר התקשורת, אין שום מעורבות של נתניהו בהחלטות ולכן אין מה לדבר על תמורה.
   

• עסקת יד-2 למשל (מאי 2014) הייתה קורית בכל מקרה, בלי קשר להתערבות שלא הייתה של נתניהו. זאת גם על פי עד התביעה אילן ישועה (פוף – ירדו 800 מיליון שקל מהשוחד המדומיין).
   

• במהלך תקופה זו נחתמו ע"י ארדן (לקראת סוף כהונתו) תקנות "השוק הסיטונאי" שהיו לא טובות לבזק בלשון המעטה.
   

• שלמה פילבר נכנס לתמונה רק שנתיים וחצי לאחר התחלת "עסקת השוחד" הבלתי קיימת.
   

• עסקת בזק-יס (למעשה עסקת בזק-יורוקום) אושרה אמנם עם כניסתו של פילבר לתפקיד, אך כל התהליך החל שלושה חודשים קודם, כל הגורמים המקצועיים אישרו אותה, ומי שהגיש לנתניהו את האישור הסופי לחתימה היה הסמנכ"ל המקצועי. (פוף - עוד מיליארד שקל ירדו מהשוחד המדומיין).
   

• תכנית פריסת הסיבים שהציג פילבר באמצע 2016 שילבה מקלות וגזרים לבזק. עיכוב התוכנית בארבע שנים (בגלל "תיק בזק" ואחר כך בגלל "תיק 4000" המופרך) עלה למשק כ-50 מיליארד שקל על פי פילבר.
   

• בזמן שהוא מנכ"ל, תחת נתניהו כשר תקשורת, פילבר מטיל על בזק קנסות ענק.
   

• בזמן האירועים שבהם נחשד פילבר, בסוף 2016 (דיווח שגוי, שתוקן יומיים אחר כך) נתניהו אמנם שר תקשורת, אך מנוע כלל מלהתערב בענייני בזק (ואכן לא התערב). כתבי האישום נגד המעורבים באירועים אלו צומצמו מאז ואינם קשורים כלל לנתניהו.

​