המתנות

אין עוררין שגם מילצ'ן וגם פאקר נתנו למשפחת נתניהו מתנות מתכלות בדמות סיגרים לראש הממשלה ובקבוקי שמפניה לרעייתו (ראש הממשלה לא דרש שמפניות; ראש הממשלה לא קיבל שמפניות; ראש הממשלה לא צרך שמפניות;ראש הממשלה לא אוהב שמפניות; ככלל, ראש הממשלה לא ידע מתי והאם מתקבלות שמפניות). רעייתו של ראש הממשלה לא עומדת למשפט וכפי שבעבר נשותיהם של היועמ"ש יהודה ויינשטיין ושל אהוד ברק עמדו לדין על העסקת עובד זר מבלי שבעליהן הואשמו, כך גם כאן אין מקום לכלול זאת באישום נגד נתניהו. נגד שרה נתניהו החליט היועץ המשפטי לא להגיש כלל כתב אישום בנושא.

אומדן המתנות בכתב האישום הוא מופרז מאד ונטול ראיות מבוססות לגבי הכמויות, התאריכים והסכומים. נתניהו כופר לחלוטין בתיאור מתן המתנות כקו אספקה וכמובן טוען שהכמות מופרזת ומנופחת.

חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979 מתייחס אך ורק למקרה שבו " ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור מתנה". כאמור למעלה, היחסים בין נתניהו למילצ'ן ופאקר היו יחסי חברות עמוקה ללא קשר לתפקידו של נתניהו כראש ממשלה. נתניהו אף קיבל חוות דעת משפטיות שהדבר מותר על פי חוק מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, ומעורך דינו ד"ר יעקב וינרוט ז"ל.
 

"הפעולות השלטוניות"

מכיוון שאין פסול בקבלת מתנות מחברים קרובים, בפרט מתנות מתכלות, מנסה כתב האישום למצוא בצורה מאולצת מקרים בהם פעל נתניהו לכאורה עבור האינטרסים של מילצ'ן. במהלך 5 השנים המוגדרות כ"תקופה הרלוונטית" יש רק שלושה מקרים שמצוינים בכתב האישום:
 

• סיוע בקבלת ויזה לארה"ב עבור מילצ'ן – כאשר נתקל מילצ'ן בקשיים בהארכת הוויזהשלו, מסר ראש הממשלה לשגריר האמריקאי שאין למילצ'ן כל מעורבות בנושאי מודיעין ישראלים. כאמור בתחילת המאמר, מילצ'ן תרם רבות, לכאורה, למערכת הבטחון הישראלית בעבר, ולכן היה זה דבר מתחייב בלי קשר לחברות בין השניים.
   

• חוק הארכת הפטור לתושב חוזר – הארכת הפטור מטרתה למשוך תושבים חוזרים לישראל ולכן כל דיון בנושא הוא גם דיון ענייני שקשור לכמות גדולה של אנשים, לא רק מילצ'ן. מי שמילצ'ן ניהל אתו דיון פרטני ומפורט, כולל עירוב עורכי דין ואנשי אוצר, כולל פגישות מחוץ למשרד, הוא דווקא שר האוצר דאז, יאיר לפיד. לראש הממשלה לא הייתה סמכות בנושא, הוא לא ביצע כל פעולה שלטונית, והוא לא התייחס פרטנית למילצ'ן.
   

• מיזוג בין קשת ורשת ב-2016 – מדובר ברעיון שמטרתו למשוך עוד משקיעי חוץ לשוק התקשורת הישראלי. הרעיון היה חלק מדיון כללי ומעולם לא עבר לשלבי בחינה מעשיים ולכן לא בוצעה כל פעולה שלטונית.

לגבי פאקר, כתב האישום לא מעלה אפילו פעולה שלטונית אחת שנתניהו עשה עבורו. כלומר, אין כלל טענה שהיו בין השניים יחסי "תן וקח". לא ברור מדוע הוא בכלל הוכנס לכתב האישום.

ניגוד עניינים

נשים את הדברים על השולחן: אין פוליטיקאי שלא מצוי במאות ניגודי עניינים. כל אחד הגיע לפסגה בין היתר בעזרת חברויות ומערכות יחסים ארוכות שנים. ואגב, הדבר נכון גם לגבי שופטים, פרקליטים, ו"שומרי סף" אחרים לסוגיהם.
 

כמובן שהדבר לא נותן הכשר לשוחד. אלא שבתיק 1000 אין כל אשמה כזו. יש מקרים רבים במערכת הציבורית שבהם השוחד נסתר מן העין: מינויים לתפקידים יוקרתיים, נפוטיזם לבני משפחה, ערבויות למערכות בחירות. אמרו לי שם של פוליטיקאי, ואמצא לכם את המשחד לכאורה ואת התמורה שקיבל... הבעיה נוצרת כשמערכת אכיפת החוק מפעילה את הקריטריונים באופן סלקטיבי להחריד.

הניסיון לייצר עבירת הפרת אמונים, עבירת סל שדינה להימחק מספר החוקים, עקב ניגוד עניינים לכאורה, הוא מופרך. כתב האישום מבוסס על הטענה, הכתובה שם (עמוד 44): "ראש הממשלה, קיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבל מהם טובות הנאה בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל". הקישור של המתנות (המתכלות בעשן) לתפקידיו הציבוריים ומעמדו של ראש הממשלה הוא קישור שקרי בעליל.

לכך יש להוסיף את הפגמים בחקירה, שהתבצעה ללא האישורים המתאימים כמתחייב בחוק יסוד הממשלה. כל החקירה התבצעה כמסע דייג, ללא כל עבירה קונקרטית, וכל מטרתה למצוא שבב של לכלוך על ראש הממשלה ומשפחתו. כך לא אמורה להתנהל מערכת אכיפת חוק במדינה דמוקרטית.

סיכום

לא כל מה שנראה לא טוב ציבורית הוא גם בלתי חוקי. לצורך התייחסות הציבור לדברים שלכאורה "אינם ראויים" קיימות בחירות במדינה דמוקרטית. זה אינו התפקיד של רשויות חוק נטולות רסן המסמנות מטרה ורודפות אותה בכל מחיר.

​